גמרא קידושין

האומר לאשה חצייך מקודשת לי אינה מקודשת. והסתפק רבא מה הדין בחצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה או שני חצייך בפרוטה. בגיטין נחלקו רבא ור"ח האם מקדש חצי שפחה חצי בת חורין מקודשת, ובעצם שורש המחלוקת הוא מה הבעיה במקדש חצי אשה. לכאורה רבא כאן מסתפק לשיטתו בגיטין.

הוכחה לדברי הר"ן בנדרים מסוגיית קידושין לחצאים ומסוגיית קידושין בע"כ. ביאור דברי הרשב"א החולק. דין תליוהו וזבין - שיותר מובן לפי דעת הט"ז במהות קניין כסף. נפק"מ בין הט"ז לסמ"ע.

לדעת הרמב"ם צריך לתת דבר שיכולה להנות ממנו, ולדעת תוס' צריך דבר שיכול להחיל קניינים. נפק"מ: לאיסורי הנאה מדרבנן. במתנה ע"מ להחזיר ונהנת. בש"פ במדי ולא יכולה ללכת. הסכום בדין ערב.

הוכחה לט"ז מהמקדש במלווה. חידוש התוס' שיש שיעבוד גוף, ביאור הוכחתו מ"מתנה שומר חינם להיות כשומר שכר" ע"פ רבי ע"פ ר' עקיבא איגר. ביאור שיעבוד הגוף ע"פ שער המשפט.

המקדש במלווה אינה מקודשת וכ"פ הרמב"ם. שואל המ"מ א"כ כיצד פסק הרמב"ם שניתן להחשיבו כתשלום לפי מקח וממכר? תירוץ האבני מילואים שלדעת הרמב"ם צריך שהאשה תקבל דבר שתוכל להנות בו מיד. ביאור והסברה בתירוץ תוס' ר"י הזקן.

עדים בקידושין הם עדי קיום. מח' רשב"א ור"ן מדוע צריך אמירת האיש ולא אמירת האישה. מקור דין עדי קיום. האם אנן סהדי מועיל. נפק"מ אם העדים לא ראו ממש הכל, כגון שבשעת הקידושין פניה היו מכוסות. היחס לדין נמצא אחד מהם קרוב או פסול.

מחלוקת סמ"ע וט"ז בקניין כסף. הוכחות לששני הצדדים מגמרא מפרק מרובה ומהגמרא אצלנו. קים ליה בדרבה מיניה פוטר מדיני אדם ולא מדיני שמים.

יסוד דין עבד כנעני, תירוץ קצות החושן על פיו, קושיה על תוס' לגבי קניין סודר וקניין בשטר בשבת. ההבדל בין דין עבד כנעני לדין שליחות.